טיפול בילדיםshutterstock_295677287

מומלץ לבצע בדיקה אורתודונטית ראשונית לכל ילד/ה עם הגיעם לגיל 7-8. בדיקה ראשונית בשלב מוקדם תאפשר מחד זיהוי מוקדם של מצבים הדורשים טיפול או כאלה העלולים לדרוש טיפול במועד מאוחר יותר, ומאידך קביעת התזמון המתאים ביותר לתחילת הטיפול וסוג הטיפול המתאים ביותר.

באילו מצבים מומלץ ביותר להביא את הילד לבדיקה אורתודונטית?

  1.  אובדן מוקדם או מאוחר של שיניים נשירות ("חלביות") – שן נשירה שנעקרה עקב עששת או שן שהוגדרה כמיועדת לעקירה.
  2. לסת תחתונה הסוטה לאחד הצדדים בעת סגירת הפה.
  3. לסת עליונה מוצרת.
  4. שיניים קדמיות עליונות הנמצאות מאחורי הקדמיות התחתונות בסגירת השיניים.
  5. הפרעות בבקיעת השיניים הקבועות (שיניים קבועות שאינן בוקעות, שיניים הבוקעות בעמדה לקויה וכד').
  6. שיניים קדמיות עליונות בולטות, דבר העלול לגרום לחבלות תכופות לשיניים העליונות.
  7. הרגלים שונים הקשורים בחלל הפה, כגון מציצת אצבע, דחיקת הלשון בין השיניים ונשימת פה.
  8. חסר שיניים מולד הקיים אצל אחד ההורים ו/או הילדים האחרים במשפחה.
  9. צפיפות שיניים חמורה.
  10. בעיה אסתטית או תפקודית במבנה השיניים ו/או המשנן, היוצרת אי-נוחות אישית ו/או חברתית.
  11. כאשר קיים מרווח הגדול מ-2מ"מ בין שתי השיניים המרכזיות הקבועות בלסת העליונה.

יש לזכור:

במידה ויוחלט על ביצוע טיפול אורתודונטי כלשהו בגיל זה, לרוב מדובר בטיפול ראשוני בלבד (שלב 1). טיפול זה יכול לעתים לסייע במניעת הצורך בטיפול אורתודונטי נוסף מקיף וממושך יותר שיידרש במהלך בקיעת השיניים הקבועות או לצמצם את היקפו. לא ניתן להבטיח, כמובן, היעדר צורך בטיפול אורתודונטי נוסף עם סיום החלפת המשנן והמשך הגדילה.

אנא התקשרו אלי בכל שאלה, או כדי ללמוד יותר על טיפול אורתודונטי בילדים.
אשמח לענות על כל שאלה או לקבוע פגישת יעוץ בטלפון 052-2726927